מקור תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ב׳
2 משנה: כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ. עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְרֹאשׁוֹ פֵירוֹת אֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּן. נִפְרַץ הַכּוֹתֶל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּפֶּתַח. יוֹתֵר מִיכָּן מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:
3 הלכה: פיס׳. כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת כול׳. וְלָמָּה לִי רָחָב אַרְבָּעָה. וַאֲפִילוּ אֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה. בְּגִין מַתְנֵי הָדָא דְבַתְרָהּ אֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין. לֹא הָיָה רָחָב אַרְבָּעָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. אָסוּר לְכָאן וּלְכָאן. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב. מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. מְחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי מְחִיצוֹת חַיָיב. וָכָא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. תֵּדַע לָךְ דָּמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיזִין וּכְתָלִים שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי הַמְּחִיצוֹת חַיָיב. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. הֵיךְ מַה דְּאַתּ אֲמַר תַּמָּן. אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. אוֹף הָכָא כֵן.
4 שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרָשׁות הַיָּחִיד. שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרָשׁות הָרַבִּים. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כּוֹתֶל שֶׁהִקִּיפוּהוּ סוּלָמוֹת מִיכָּן וּמִיכַּן מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁלּא כִּיוְונוֹ נַעֲשׂוּ כִּפְתָחִים.
5 תַּנֵּי. כָּל כּוֹבְשֵׁי כְבָשִׁים עוֹלֶה אַמָּה וְכוֹנֵס שָׁלֹשׁ. חוּץ מִכִּיבּוּשׁוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ שֶׁהוּא כְמִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. שֶׁהַמִּזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכִיבּוּשׁוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם.
6 עָשָׂה מִסְטָוָוה עַל פְּנֵי כָל הַכּוֹתֶל וְְיֵשׁ בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים. מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אַרְבַּע אַמּוֹת מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם.
7 הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּגְדוֹלָה. אֲבָל בִּקְטַנָּה בְּרוּבָּהּ אֵי זוֹ הִיא גְדוֹלָה וְאֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה. כָּל שֶׁרוּבָּה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר בְּעֶשֶׁר. הָא פָּחוּת מֵעֶשֶׂר בְּרוּבָּהּ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּאֶמְצַע. אֲבָל מִן הַצָּד לֹא בְדָא. וְהֵי דֵינוֹ צָד וְהֵי דֵינוֹ אֶמְצַע. נֵימַר. אִם יֵשׁ שָׁם עוֹמֵד אַרְבָּעָה הַיְינוֹ אֶמְצַע. אִם לַאו הַיְינוֹ צָד.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ב׳
2 ר' זעירא בשם רב מותר לכאן ולכאן מחלפא שיטתיה דר' בא כו'. —צ"ל: ר"ז בשם רב מותר לכאן ולכאן תדע לך ומה שבינתיים מיותר ונכפל בטעות מלמטה דמר ר"א ר"ח בשם ר"י זיזין וכתלין שהן גבוהין עשרה ואין רחבין ארבעה כן מוכח בבבלי ע"ז א' וכן גירסת ק"ע כאן ודלא כגירסתו לקמן פ"י דף כ"ו ע"ב וגם לפני התוספות בבלי פ"ט ב' ד"ה במחיצות כבר היתה הגירסא המשובשת מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף ר' יוסי בעי מחלפא שיטתיה דר' בא כו'.
3 שמענו מחיצות ברה"י שמענו מחיצות ברה"ר כו'. — צ"ל: שמענו מחיצות ברה"ר פי' שאם הקיף ברה"ר מקום של ד' על ד' רואין את החלל כאילו מלא עפר וצרורות וגם למחיצות עצמן יש דין רה"י שמענו מחיצות ברה"י פי' בתמיה וה"נ שהכותל עומד ברה"י באמצע שתי חצרות אין רואין את החצרות כאילו מלאות עפר וצרורות כדי להתיר את הכותל לכאן ולכאן ר' בא ר' יהודה כותל שהקיפוהו סולמות מיכן ומיכן מערבין שנים או מערבין אחד ע' לעיל סופ"ו.
4 חוץ מכיבושו של מזבח שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש ושליש אצבע כו'. —צ"ל: עשרה טפחים מתוך חמש אמה וחמשה טפחים ומחצה פי' חצי טפח ושליש אצבע פי' כל אצבע משש מטפח שהמזבח עשר אמות פי' עם הקרנות אבל הכבש היה אורך ל"ב בגובה ט' אמות שהיה מונח למטה מן הקרנות ולפ"ז יהיה מכוון החשבון וע' ערוך ערך כבש ה' שהביא ירושלמי זה וכיבושו שלשים ושתים, עשה מסטווה על פני כל הכותל כו' ארבע אמות מערבין אחד או מערבין שנים.